Tali Cohen Shabtai (Israel/Norway) was born in Jerusalem, Israel and she is the author of three bilingual volumes of poetry, "Purple Diluted in a Black’s Thick"(2007), "Protest" (2012) and "Nine Years From You"(2018). A fourth volume is forthcoming in 2021. Her works have been translated into many languages. She live in Oslo, Norway, and in the U.S.A.
English
Hebrew
FRIDA KAHLO AND I
The year 2001:
“Take this, see how similar you are” said Tirza Aman*. She half-threw, half-
placed the book with the thin cover in the art therapy workshop in the Templer structure that contained
the crisis of Yona Wallach
in February 1965.
The year 2019:
We both
have fit testosterone that thickens and strengthens the existing hair to the maximum DNA that the body allows our dense eyebrows to become.
We both have a lock of hair above the lip and limbs
that maneuver the body’s core
with great difficulty.
We both make use of pain through our art while
at the same time her painting served as a refuge
and for me, writing.
Yet, let’s not really labor to find another common denominator
it could be
that we both share a visual appearance
in the mouth, nose, eyebrow, two in number – connected.
And in the hair.
It is true that we brought a photographer who does not like us
smiling as my partner claimed.
We both have distinguishing marks that we preserve
Well, only she from the grave
and me from the land that was created in Genesis.
Until and as of now the gestures that
residents of Oslo provided me regarding the similarity between the two of us
are with me.
But, with this I conclude.
She is an icon, a museum, a role model
and I am anonymous
who lives in the attractive location of the Emek Refaim neighborhood – on the main road between Jerusalem and Bethlehem
in a two-room apartment
with the judgement an amulet of meat and blood that will become
a corpse, and with it my letters of discourse.
So leave me alone, Frida
*An Israeli knowen painter
SHABBATH
When I don't have cigarettes,
it determines my
Sabbath fate.
Nevertheless,
it all begins with a cigarette on
Sabbath
with an exhale just
before sunset
until the inhalation
the next day when the stars
emerge
with the blessing "That distinguishes between sacred and profane"
This is the most important day
to consume cigarettes, because the day when
God rested
from all his work is not an idea.
That every business is closed
in Jerusalem, even if they made
enough from tobacco
consumption during the week.
Really, there's a woman for whom the cigarette is
her language
and the way she counts
in cigarette butts
corrects her phobia
with numbers.
I need a cigarette that does not exceed 10 centimeters and is no more than 7 millimeters in diameter
The effect of the nicotine substance found in tobacco on the human brain
inspires in me at the same time
the quality of writing on the Sabbath.
It should be seriously considered
that there are withdrawal
symptoms arising from a lack of
nicotine in the brain that is prevented from me
to contain them
when a person does not consume cigarettes
on the Holy Sabbath.
Accordingly, the biblical saying will come here that
"the Sabbath may be broken when life is at stake”
Should I silence any thirst
and adhere with the Creator blessed without
any adherence to an object
for an entire day?
Generally the week enters on the Sabbath.
For me? On Sunday.
The End
Look, my father
the road is becoming shorter
there is no sense that will change what is coming!
That's why I'm preparing a nice note for
a sudden farewell,
see, my father!
Man must make
provisions
for the transition between life and death–
this is purely necessary wisdom,
it makes no sense to
rise early for the morning prayer
and a few hours later
to already be
in burial shrouds
and to eulogize
the mourner’s prayer – here we need a ritual
of differentiation
that will distinguish between
the profane and the holy.
In this transition between
life and death when I tell you
that our road is becoming shorter, Father.
Shortening
There is no option! Even if I suck on
The Lord God
and shed blood
instead of semen
for one of us,
the path is becoming shorter!
פְרִידָה קַאלוֹ וַאֲנִי
שְׁנַת 2001:
"קְחִי אֶת זֶה, תִּרְאִי כַּמָּה אַתֶּן דּוֹמוֹת", אָמְרָה תִּרְצָה אָמָּן. סָפֵק זָרְקָה סָפֵק הִנִּיחָה אֶת הַסֵּפֶר בַּעַל כְּרִיכָה דַּקָּה
בְּסַדְנַת תֶּרַפְּיָה לְאָמָּנוּת בְּמִבְנֶה טֶמְפְּלְרִי שֶׁהֵכִיל
אֶת הַמַּשְׁבֵּר שֶׁל שֶׁל יוֹנָה ווֹלַךְ
בְּפֶבְּרוּאָר 1965.
שְׁנַת 2019:
לִשְׁתֵּינוּ
טֶסְטוֹסְטֵרוֹן כשיר שֶׁמְּעַבֶּה וּמְחַזֵּק אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַקַּיָּמוֹת לַמַּקְסִימוּם DNA שֶׁהַגּוּף מְאַפְשֵׁר
לַגַּבּוֹת הֶעָבוֹת שֶׁלָּנוּ לְהִתְהַוּוֹת.
לִשְׁתֵּינוּ פְּלוּמַת שֵׂעָר מֵעַל הַשָּׂפָה וְגַפַּיִם
שֶׁמְּתַמְרְנוֹת אֶת הָעֲצָמִים בַּגּוּף
בְּקֹשִׁי רַב.
שְׁתֵּינוּ עוֹשׂוֹת שִׁמּוּשׁ בִּכְאֵב דֶּרֶךְ הָאָמָּנוּת כָּל
אוֹתָהּ הָעֵת שִׁמֵּשׁ לָהּ הַצִּיּוּר כִּמְקוֹם מִפְלָט
וְלִי הַכְּתִיבָה.
אַךְ, בֶּאֱמֶת, בּוֹא לֹא נַעֲמֹל לִמְצֹא עוֹד מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף
יִתָּכֵן
שֶׁ/שְׁתֵּינוּ חוֹלְקוֹת דִּמְיוֹן חָזוּתִי
בַּפֶּה, בָּאַף, בַּגַּבָּה, שְׁתַּיִם בְּמִסְפָּר - מְחֻבֶּרֶת.
וּבַשֵּׂעָר.
זֶה נָכוֹן שֶׁרָכַשְׁנוּ צַלָּם שֶׁלֹּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ
מְחַיְּכוֹת כְּפִי שֶׁטָּעַן בֶּן זוּגִי.
לִשְׁתֵּינוּ סִימָנֵי הֶכֵּר שֶׁאָנוּ מְשַׁמְּרוֹת
הֵיטֵב רַק שֶׁהִיא מֵהַקֶּבֶר
וַאֲנִי מֵהָאֶרֶץ שֶׁבָּרָא בְּבְּרֵאשִׁית.
עַד כֹּה וְנָכוֹן לְעַתָּה הַמֶּחֱווֹת שֶׁסִּפְּקוּ
לִי תּוֹשְׁבֵי אוֹסְלוֹ עַל דְּבַר הַדִּמְיוֹן בֵּין שְׁתֵּינוּ
הִנָּם אֶצְלִי.
אַךְ, בָּזֶה אֲנִי מְסַיֶּמֶת.
הִיא אַיְקוֹן, מוּזֵאוֹן, דְּמוּת לְחִקּוּי
וַאֲנִי אֲנוֹנִימִית
שֶׁ/דָּרָה בְּמִקּוּמוֹ הָאַטְרַקְטִיבִי שֶׁל שְׁכוּנַת עֵמֶק רְפָאִים - עַל אֵם הַדֶּרֶךְ בֵּין יְרוּשָׁלַיִם לְבֵית לֶחֶם
בְּדִירַת שְׁנֵי חֲדָרִים
עִם דִּין שֶׁל קָמֵעַ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיַּהֲפֹךְ
לְפֶגֶר, וְאִתּוֹ כִּתְבֵי הַשִּׂיחַ.
הַנִּיחִי לִי, פְרִידָ
שַׁבָּת
כְּשֶׁאֵין לִי סִיגַרְיוֹת
זֶה חוֹרֵץ לִי
אֶת דִּין הַשַּׁבָּת
בְּכָל זֹאת,
הַכֹּל מַתְחִיל עִם סִיגַרְיָה בְּ
שַׁבָּת
בִּנְשִׁיפָה מְעַט
קֹדֶם לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה
וְעַד לַשְּׁאִיפָה
בְּיוֹם הַמָּחֳרָת עִם צֵאת הַ
כּוֹכָבִים
בְּבִרְכַּת "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל"
זוֹ הַיְּמָמָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר
לִצְרֹךְ סִיגַרְיוֹת, וְכִי הַיּוֹם בּוֹ
שָׁבַת אֱלֹהִים
מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֵין זוֹ אִידֵיאָה
שֶׁכָּל בָּתֵּי הָעֵסֶק סְגוּרִים
בִּירוּשָׁלַיִם, אֲפִלּוּ אִם הֵם הִתְפַּרְנְסוּ
דַּיָּם בִּמְכִירַת
טַבָּק כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
בֶּאֱמֶת, יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁהַסִּיגַרְיָה הִיא
הַשָּׂפָה שֶׁלָּהּ
וְהָאֹפֶן בּוֹ הִיא סוֹפֶרֶת
בִּבְדָלִים
מֵיטִיב עִם פוֹבְּיַת הַמִּסְפָּרִים
שֶׁלָּהּ
אֲנִי נִזְקֶקֶת לְסִיגַרְיָה שֶׁלֹּא עוֹלָה עַל 10 סֶנְטִימֶטֶר וְקָטְרָהּ לֹא יוֹתֵר מִ-7 מִילִימֶטֶר
הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל חֹמֶר הַנִּיקוֹטִין הַמָּצוּי בַּטַּבָּק עַל מֹחַ הָאָדָם
מַפְרָה בִּי בַּד בְּבַד
אֶת טִיב הַכְּתִיבָה בְּשַׁבָּת.
יֵשׁ לָקַחַת בְּכֹבֶד רֹאשׁ
שֶׁיֶּשְׁנָם תַּסְמִינֵי
גְּמִילָה הַנּוֹבְעִים מֵחֹסֶר
נִיקוֹטִין בַּמֹּחַ שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי
לְהָכִילָם
בְּעֵת שֶׁאָדָם אֵינוֹ צוֹרֵךְ סִיגַרְיוֹת
בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ.
עַל פִּי כֵן תָּבוֹא כָּאן הָאִמְרָה כִּי
"פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת"
הַאִם עָלַי לְהַשְׁתִּיק כָּל צִמָּאוֹן
וּלְהִדָּבֵק בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם
הִדָּבְקוּת לְאוֹבְּיֵקְט
בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם?
כְּלָל הַשָּׁבוּעַ נִכְנָס בַּשַּׁבָּת.
אֶצְלִי? בְּיוֹם רִאשׁוֹן.
הסוף
ראה,אבי
הדרך מתקצרת
אין חוש שיסב לנו את הבאות!
לפיכך אנוכי מכינה פתק נאה
לפרידה פ
תאומית,ראה,אבא!
על האדם להכין
צידה
למעבר בין החיים למוות-
זו החכמה הכרחית גרידא
הרי אין הגיון
להשקים לשחרית
ובהפרש של שעות מספר
להיות כבר
בתרכריכי קבורה
ולהספיד
קדיש יתום-צריך פה את טקס
ההבדלה
שיבדיל כאן בין
החול ל-קודש
במעבר הזה בין
החיים למוות כשאני מורה לך
שדרכנו מתקצרת,אבי.
מתקצרת
ואין מנוס!גם אם אמצוץ
לקדוש ברוך הוא
ואזיל דם
במקום זרע
למישהו מאיתנו הדרך
מתקצרתתתתת!
Translated from Hebrew in English by the poet